איך משחק על זמן עובד?

במשחק שוגי רציני לכל שחקן יש זמן מוגבל לחשוב. השעון שומר שאף אחד לא ייתקע על מהלך אחד שעה, ושהיריב לא יחכה לנצח. רוב המשחקים בשוגי משוחקים עם שעון, מהמשחק הכי מהיר באינטרנט ועד אליפויות שנמשכות יומיים.

הבשורה הטובה: השעון בשוגי פשוט, ויש בו רעיון אחד שכדאי להכיר. הוא נקרא ספירת שניות, וכמעט כל משחק בשוגי נגמר בו.

שעון שוגי

שעון שוגי (対局時計, taikyoku dokei) הוא בעצם שני שעוני עצר בקופסה אחת, אחד לכל שחקן. עשית מהלך? לחץלחצי על הכפתור שלך. השעון שלך נעצר, והשעון של היריב מתחיל לרוץ. בכל רגע רץ רק שעון אחד: של מי שתורו עכשיו.

מי שמשחק שחמט מכיר את זה משעון שחמט. ההבדל הגדול הוא מה שקורה כשהזמן הראשי נגמר.

זמן ראשי (持ち時間, mochi-jikan)

ביפנית ״הזמן שבידיים״: הזמן שכל שחקן מקבל לכל המשחק. אתהאת מחלקמחלקת אותו כמו שאתהשאת רוצה: אפשר לחשוב רגע על מהלך פשוט ועשר דקות על מהלך קשה. מה שהשתמשת בו, נגמר.

ארבעת סוגי השעון

1. ספירת שניות: השעון של השוגי

ספירת שניות (秒読み, byōyomi) מתחילה כשהזמן הראשי נגמר. מעכשיו יש לך מספר קבוע של שניות לכל מהלך. עשית מהלך בזמן? הספירה מתחילה מחדש מההתחלה במהלך הבא. לא הספקת? הפסדת בטיימאאוט.

למה השם? 秒 (byō) היא שנייה, ו־読み (yomi) היא קריאה: ״קריאת השניות״. השם בא מהרושם שיושב ליד הלוח וקורא את השניות בקול (ראהראי בהמשך). באנגלית, וגם בליש׳וגי וב־81Dojo, משתמשים במילה היפנית: byoyomi.

דוגמה: 10|30 הם 10 דקות זמן ראשי, ואחריהן 30 שניות לכל מהלך. מהלך שלקח 12 שניות לא ״חוסך״ 18 שניות לאחר כך. השניות לא נצברות.

למה זה טוב? כי אי אפשר להפסיד רק בגלל שהזמן נגמר בעמדה מנצחת: תמיד יש מספיק זמן לעשות מהלך. בשביל זה ספירת שניות היא הסטנדרט בשוגי, אצל המקצוענים ביפן, בליש׳וגי וב־81Dojo.

2. זמן קבוע

יש רק זמן ראשי, בלי שום תוספת. כשהוא נגמר, מפסידים, גם אם נשאר מט במהלך אחד. ביפנית קוראים לזה 切れ負け (kire-make).

למה השם? 切れ (kire) הוא ״נגמר, נחתך״, ו־負け (make) הוא הפסד: ״נגמר, הפסדת״. בשחמט באנגלית קוראים לזה sudden death, ״מוות פתאומי״, כי המשחק יכול להיגמר בבת אחת באמצע עמדה טובה.

זה נפוץ בטורנירים לחובבים ביפן ובאפליקציות מהירות, למשל משחק של 10 דקות לכל צד. זה מהיר ומרגש, אבל בסוף המשחק הוא הופך לפעמים למרוץ על השעון ולא על הלוח. למתחילים זה פחות מומלץ.

3. תוספת זמן (שיטת פישר)

אחרי כל מהלך מתווספות לזמן שלך כמה שניות קבועות. כאן, בניגוד לספירת שניות, הזמן כן נצבר: מי ששיחק מהר צובר עתודה למהלך קשה בהמשך. זו השיטה הנפוצה בשחמט.

למה השם? על שם בובי פישר, אלוף העולם בשחמט מ־1972. בשנות ה־80 הוא רצה לגמור עם משחקים שבהם מי שמנצח על הלוח מפסיד רק כי השעון נגמר, אז המציא שעון שמוסיף זמן אחרי כל מהלך ורשם עליו פטנט ב־1988. היום כמעט כל טורניר שחמט משוחק כך.

בשוגי היא פחות נפוצה, אבל יש לה מקום. טורניר הקבוצות של המקצוענים ב־ABEMA, למשל, משוחק ב־5 דקות לכל צד ועוד 5 שניות לכל מהלך. בליש׳וגי אפשר לבחור בה כשיוצרים משחק.

4. דקות מחשבה נוספות

תוספת לספירת שניות: חוץ מהשניות לכל מהלך, יש לך כמה ״פעמים״ של זמן נוסף שאפשר לפתוח כשאתהכשאת נתקענתקעת. בגביע NHK, טורניר הטלוויזיה המפורסם, כל שחקן מקבל 10 דקות, ואחריהן 30 שניות לכל מהלך ועוד 10 דקות מחשבה נוספות. מהלך שלקח יותר מ־30 שניות ״שורף״ דקה אחת.

למה השם? ביפנית 考慮時間 (kōryo-jikan), ״זמן שיקול״: זמן שמוסיפים במיוחד לרגעים שבהם צריך לשקול מהלך קשה.

בליש׳וגי זה נקרא periods: למשל 5|10 (2x) הן שתי פעמים של ספירת שניות. מי שעבר את 10 השניות פעם אחת, מתחיל שוב מ־10 ולא מפסיד, עד הפעם השנייה.

השוואה מהירה

שעון אצל המקצוענים

במשחקי האליפות (התארים) של איגוד השוגי היפני, כל שחקן מקבל בין 4 ל־9 שעות. בסדרת המייג׳ין (名人戦), הוותיקה מכולן, יש 9 שעות לכל צד, וכל משחק נמשך יומיים. אחרי שהשעות נגמרות, נשארת דקה אחת לכל מהלך, וכך נגמרים רוב המשחקים: שני השחקנים הכי טובים ביפן, בספירת שניות של דקה.

יש גם פרט מעניין על השעון עצמו. בשיטה המסורתית, שנקראת ״שיטת שעון העצר״, הרושם מודד כל מהלך וסופר רק דקות שלמות: מהלך שלקח 40 שניות לא נספר בכלל, ומהלך של דקה ו־50 שניות נספר כדקה אחת. במשחקים קצרים יותר משתמשים בשעון שוגי רגיל, שסופר כל שנייה.

שעון בליש׳וגי

בליש׳וגי זמן משחק נכתב בשני מספרים עם קו ביניהם:

• 10|30: עשר דקות זמן ראשי, ואחריהן ספירת שניות של 30 שניות לכל מהלך.
• 0|10: אין זמן ראשי בכלל. כל המשחק הוא 10 שניות לכל מהלך.
• תוספת זמן נכתבת עם פלוס, למשל 10+10. כדי לבחור בה, שיםשימי את ספירת השניות על 0 ופתחופתחי את המחוון שמתחת לה.
• משחק עם כמה פעמים של ספירת שניות, כמו 5|10 (2x), הוא תמיד משחק בלי דירוג.

למתחילים: 10|30 או 15|30. יש זמן לחשוב, והמשחק נגמר בערך בחצי שעה. עוד על ליש׳וגי במדריך שלנו.

כשהזמן נגמר

מי שהזמן שלו נגמר מפסיד בטיימאאוט (時間切れ, jikan-gire, ״הזמן נחתך״). זה נכון גם אם הייתה לו עמדה מנצחת, וגם אם למשחק נשאר מט אחד. בשחמט יש מקרים שבהם זמן שנגמר הוא תיקו, כי ליריב אין מספיק כלים לתת מט. בשוגי אין חריג כזה: כלים שנלכדו חוזרים למשחק בהצנחה, ותמיד יש איך לתת מט.

• אל תחכהתחכי לשנייה האחרונה. באינטרנט יש עיכוב קטן בין הלחיצה לשרת. בספירת שניות של 10, שחקשחקי עד השנייה ה־8.
• ליד הלוח: עושים מהלך ולוחצים על השעון באותה יד. מהלך נחשב רק אחרי הלחיצה.
• תכנןתכנני את הזמן הראשי. השקעהשקיעי אותו בפתיחה ובאמצע המשחק, כשיש הכי הרבה החלטות. בספירת שניות עוד תהיה לך הזדמנות לחשוב, בכל מהלך מחדש.

השעון במשחקים באתר שלנו

במשחק נגד המחשב השעון הוא לא חובה. בחלון ההגדרות, ליד ״שעון״, יש ארבע אפשרויות:

כל האפשרויות עובדות בשיטת ספירת השניות, כמו בשוגי היפני:

• השעון שלך רץ רק בתור שלך. השעון של המחשב רץ רק בתור שלו.
• כשהזמן הראשי נגמר, השעון מציג רק את השניות שנשארו למהלך הזה, והן מתחילות מחדש אחרי כל מהלך.
• אם הספירה מגיעה לאפס, המשחק נגמר בטיימאאוט. זה נכון גם למחשב, אבל הוא חושב לכל היותר שתיים וחצי שניות למהלך, אז לא כדאי לבנות על זה.
• החזרת מהלך לא מחזירה זמן. הזמן שהשתמשת בו נשאר מחוק.
• המשחק נשמר במכשיר. אם סגרת את הדף באמצע, המשחק והשעון ממשיכים כשאתהכשאת חוזרחוזרת.

עצה: שחקשחקי כמה משחקים בלי שעון עד שהחוקים יושבים טוב, ואז עבורעברי ל־10 דק׳ + 30 שנ׳. ככה תהיה מוכןתהיי מוכנה למשחק הראשון בליש׳וגי.